אז אין לרכב שמלה, אבל יש לו חצאית. אפילו שתיים.
הרכב עבר שדרוג נוסף וקיבל שתי חצאיות צד. לא סתם חצאיות אלא חצאיות צד עם לד שמאיר כשהדלת נפתחת.
אוהבי ה״קלאסי״ קוראים לזה תוספת ערבית, אני פשוט נהיה לראות את זה 🙂
אז שתי חצאיות הצד האלה נשלטות תוכנה ומאפשרות לי לשחק עם האורות (ה״לד״ מחובר למוח שיודע לבצע בו מספר דוגמאות תאורה).
אז איך זה נראה?
ואם אתם ממש סקרנים איך זה עובד, אז יש גם וידאו 🙂
אחד השינויים הכי טובים שאתם יכולים לעשות לרכב זה להוסיף לו מערכת פליטה משודרגת. יש המון אפשרויות ״אפטר מרקט״ לברז, אבל זה עולה המון כסף.
מערכת פליטה איכותית עולה אלפי שקלים רבים. באופנוע הדוקאטי מונסטר שלי מותקנת מערכת פליטה מתוצרת טרמיניוני והסאונד בו פשוט אלוהי. יחד עם הסאונד מקבלים גם מפות הצתה חדשות והאופנוע מרגיש שונה. חזק יותר.
התלבטתי רבות אם לשנות את מערכת הפליטה בברז, המחיר הרתיע אותי.
פתאום נפלה לי הזדמנות לקנות מערכת פליטה (אגזוז) שונה ומהרגע שהחלטתי – בתוך כמה שעות היתה מערכת פליטה חדשה.
גם בסובארו שלי ההרגשה היא שזה רכב שונה. לא מרגיש הבדל בכוח (כן, עדיין חסר כוח) אבל ההרגשה היא עכשיו שהסאונד של הרכב מתאים לצורה שלו.
הסאונד אוטומטית מעלה לי חיוך בכל פעם שאני מניע את הרכב.
זה רועש, אפילו רועש מדי, אבל אם אתה חובב רכב – זו מוסיקה נהדרת (אם אתה לא, למה לעזאזל שתקנה BRZ??).
הדוד הענק שהיה מותקן ירד, חיסכון של המון משקל (לדעתי שוקל כ-20 קילו):
במקומו הותקן אקסלבק קל, יפיוף (קצוות כחלחלים) ומרעיש 🙂 
הצליל של האגזוז המקורי:
אחד הדברים הראשונים שאתם תקראו על סובארו BRZ הוא נושא המומנט (או ליתר דיוק ״בור המומנט״ שגם אני כבר דיברתי עליו מספר פעמים בעבר.
ה״בור״ הזה שמתחיל ב-3500 סל״ד ונגמר באיזור 4500 סל״ד מגיע בערך באמצע קו הסל״ד, אזור שלכאורה מבלים בו הרבה.
אישית הבור הזה לא מפריע לי. הייתי שמח אם הוא לא היה אבל התרגלתי להשתמש בו כנקודת מעבר בין נסיעה מנהלתית ורגועה לבין נהיגה טכנית ומהירה.
אחד הדברים הנחמדים שיש בלוח השעונים הוא תצוגה שמראה את גרף כוחות סוס מול מומנט.
וכן, אני כבר על 8100 ק״מ.
בינתיים הרכב גם עבר החלפת שמנים ופילטר שמן (הדרישה היא כל 15000 ק״מ, אני משקיען).
הדבר הכי משמעותי שלמדתי הוא שמתרגלים לטוב ומגלים את הפחות טוב. הכיף בנהיגה נשאר, הלוק של הרכב עדיין מדהים כל פעם מחדש כשרואים אותו, הרכב אחרי 7000 ק״מ עדיין נראה ומרגיש חדש.
עברנו ביחד כבר כמה וכמה טיולים, כמעט כל נסיעה מנהלתית הופכת להיות כייפית וגם הפקקים שחזרו אלינו אחרי זמן מה שלא היו (בגלל מגפת הקורונה שתקפה את העולם) לא מורידים את הכיף ברכב, אפילו שזה גיר ידני.
מה פחות טוב?
1. מהירות. זה שהרכב כיף זה בטוח, אבל מדי פעם אתה עומד ברמזור ולידך איזו סיאט לאון וזה מבאס שהיא משאירה אותך מאחור ואפילו בלי להתאמץ הרבה.
2. מומנט וכוח. אתה רוצה לעקוף, אתה יכול לנהוג במקום מסויים הרבה יותר מהר מהרכב שלפניך, אבל אתה צריך לעקוף והברז לא מייצרת מהירות בצורה מספיק טובה כדי לעקוף בכבישים טכניים כמו נס הרים. זה מבאס!
3. צמיגים ואחיזה. אין, פשוט אין דבר יותר נורא מהצמיגים שהרכב הזה מגיע איתם. זה מעולה בשביל לעשות דריפטים אבל אם אתה רוצה נהיגה באמת מהירה וטכנית הצמיגים האלה פשוט לא טובים ולא מאפשרים לך רמת אחיזה נאותה.
4. מערכת שמע. נו, פה באמת ביאסו.
המערכת שמע ברכב הזה פשוט לא מתאימה. הרכב עצמו רועש ונותן תחושה כייפית של ספורטיביות ואדרנלין וכדי לחיות טוב בתנאים כאלה מערכת השמע חייבת להיות מעולה. היא לא. אפשר לקרוא לה בינונית, אבל היא לא.
היא ״בסדר״ לכל רכב שקט אבל לרכב הזה היא פשוט לא טובה.
מה טוב?
ואווו… יש המון טוב.
הרכב נוח, שימושי (יחסית לרכב ספורט), יפה, חסכוני (12.5 ק״מ לליטר כשאתה מחליט לעבור למוד ״נהיגת סבתא״).
הכי חשוב? האוטו הוא פאן לחלוטין. הוא נשאר פאן הרבה זמן וגם אחרי כמה חודשים איתו זה עדיין כיף לנהוג עליו.
הוא סטוק. לא שיניתי כלום, לא שיפרתי, לא הזמנתי תוספות לפנק אותו ולהפוך אותו ליותר מוחצן (כן, אני אוהב את זה) כי פשוט לא צריך. הוא יפהפה וכדאי להשאיר אותו ככה בעיני.
הנעה אחורית זה עדיין נושך. מאוד.
צריך ללמוד לנהוג עליה כמו שצריך, הרכב הזה פשוט נהנה מכל הזדמנות להיות ״על הצד״ ולקשקש בזנב שלו.
מה הכי מפריע? הכוח והמהירות. זה באמת שחסר בתנאים מסויימים וזה ״מכריח״ להיות נהג מחושב ולתכנן כל עקיפה (או להיות אידיוט ולקחת סיכונים ולעבור עבירות תנועה).
לפני מספר ימים פרסמתי בקבוצת הוואטסאפ של ה-BRZים, פוסט על הבלמים של הרכב.
שאלה:
"אתמול עשיתי סשן קצת חזק בנס הרים ולקראת האמצע התחלתי להרגיש שהבלמים ממש ירדו באיכות בלימה שלהם.
נסיעה חזקה אמנם אבל זה לא מסלול ורחוק מאותה אינטנסיביות, אז זה הפתיע אותי.
מישהו חווה את זה? ואם ככה זה בנס הרים, מה יהיה כשאקח אותה למוטורסיטי או ערד? 😱"
היו שם מגוון תגובות שחלקן דנו ביעילות של הבלמים וחלק בנהג (אתה בולם לא טוב, בלימה ארוכה מדי).
לפני שאני הולך ומשדרג דברים החלטתי על שינוי גישה.
נהגתי שוב חזק, הכביש היה רטוב בחלקו.
הצמיגים הסטוק פשוט גרועים ברמות אחרות, האחיזה שלהם פשוט זוועתית.
מעבר לזה, אם משחררים טיפה את ההגה ברגע שיש טיפה חוסר אחיזה/היגוי יתר וכו׳ – אפשר לעבוד איתם.
עם הבלמים הפעם נהגתי שונה. לחיצות קצרות וחזקות הרבה יותר ממה שאני מורגל נתנו בתמורה נשיכה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) יותר טובה והם הרבה פחות התחממו.
מהירות – הייתי מהיר יותר הפעם למרות הרבה מאוד רוכבי אופניים. היו הרבה פחות רכבים על הכביש אז הרבה פחות דברים שהאיטו אותי.
המסקנה העיקרית שלי: הבלמים הרבה פחות טובים מאשר בקופרה. הם גם הרבה פחות טובים מהברמבו שיש על ה-206GTI העתיקה שלי.
זה לא שהבלמים הם רעים, הם פשוט לא "נושכים" כמו הברמבו האלה שאני רגיל אליהם.
בקבוצה ההיא יש לא מעט אנשים שהחליפו רפידות ל-HP2000 או רפידות וצלחות של טארוקס.
אני חושב שאם אתחיל לשדרג את הרכב – זה יהיה הדבר הראשון שארצה לעשות.
סובארו BRZ היא רכב עם מרכב קופה והמראה שלו הוא חלום אמיתי. אבל מה? הרכב נמוך, 2 דלתות גדולות וארוכות מאוד.
חניה ליד רכב אחר? אתה צריך לדאוג שתהיה רחוק ממנו כדי שתוכל לפתוח את הדלת.
אני בגובה 1.82 ואין שום אפשרות לשבת מאחורי (אלא אם הנוסע הוא נכה קטוע רגליים). הילדות שלי שנכנסות פנימה קצת סובלות מהכניסה.
הגובה זו נקודה משמעותית.. ה-BRZ מאוד מאוד נמוכה והנהג יושב בגובה של 38 ס"מ מהריצפה. כל עוד אתה ברכב? אין בעיה.
כשאתה רוצה להיכנס ולצאת – זה האתגר.
אז האמת שזה מפתיע אבל לא נורא קשה להיכנס ולצאת. מתרגלים.
דווקא הדלתות מתגלות כאתגר כשאתה צריך לחנות ולדאוג להיות רחוק מאוד מהרכב ליד.
אני אוהב לנהוג, למעשה הרכב כבר עם 3,300 ק"מ ועוד לא עבר לו חודש מאז הגעתו אלי.
במהות אני איש סייבר ופרטיות חשובה לי כמו גם המידע שחברות אוגרות אודותי.
אז לפני מספר ימים התקשר אלי בחור מחברת איתוראן וזה גרר את הפוסט הזה, הפוסט הראשון שלי ב"דוגרי":
לחץ כאן לכתבה באתר דוגרי
אז תודה לאריק ששיפצר לי את הפוסט הזה ולכו לקרוא 🙂
אז אחרי כ-3,000 ק"מ בפחות מחודש שהרכב אצלי אני יכול להגוד שהמכונה הזו מעניינת בצורה קיצונית.
אין פה את ה"אלגנטיות" של אאודי או אפילו של סיאט. אין נינוחות ומצבי נהיגה כמו "ספורט" או "קומפורט". אין כאן אביזרי נוחות וגם אלה שקיימים – זה מינימליסטי. מאוד. כנראה ששכחו להסיר אותם.
הדגש כאן הוא רק על נהיגה ספורטיבית ומחושבת.
לא מהירות. זו לא נהיגה ספורטיבית וזו לא המטרה של הרכב הזה.
0-100? איטי. איזה 7.6 שניות או משהו כזה שאתה מתבאס ממנו רק כשיש לידך איזו קופרה.
אז מה הקטע?
הקטע במכונה הזו הוא הנהיגה הזורמת והמדוייקת. סביבת מחיה מועדפת לרכב הזה?
נס הרים, כבישי הצפון המסולסלים, סדום ערד.
עדיף כשאתה לבד ברכב ולבד על הכביש.
כשאתה מרוכז, אתה ב-"Zone" שלך כנהג ואתה כולך חלק מהרכב (והוא חלק ממך).
אז, רק אז – אתה מבין מה זה להשתכשך במי הברז 🙂
אז מה למדתי בינתיים?
שיש בברז שני מודים, קומפורט (עד 3,500 סל"ד) וספורט (החל מ-4,800 סל"ד לערך).
אתה לא צריך ללחוץ על כפתורים, אתה רק צריך לנהוג.
רוצה רכב סביר ליום יום? אין בעיה. שמור אותו בגבולות של עד 3,500 סל"ד. תצרוכת הדלק סבירה, הוא נוח , שקט ונעים כמה שרכב ספורטיבי יכול להיות.
מה קורה כשאתה שומר אותו ברצועת הכוח של 5,000-7,000 סל"ד? חיית הטרף משתחררת והרכב שקודם היה נשלט ושקט ונוח הופך לרכב אגרסיבי, רועש ומהיר מאוד בסביבה הטכנית. תוסיפו גשם וזה הופך גם קצת קשה לשליטה למי שלא נהג ברכב כזה קודם.
לא צריך ללחוץ על כפתורים ולא צריך לברור מצבי מנוע.
רק צריך לבחור אם אתה נוהג "רגוע" או שאתה דביל חסר רסן שרוצה חיוכים.
הרכב עדיין בהרצה אבל כל פניה פה היא חגיגה שמורכבת מפניה הדוקה ומדוייקת מאוד אם אתה רוצה, אבל סביר יותר שתהנה מקשקוש זנב כי אתה יכול.
אם כבר נהגת קצת ואתה מכיר טיפה את הרכב – דריפט חביב וספונטני זו אפשרות שאתה יכול לייצר לך בכל סיבוב כמעט.
הרכב לא מהיר במיוחד כשהוא בהרצה. המהירות הסופית (הילוך שישי ב-4000 סל"ד) היא 150 קמ"ש בערך. הזינוק שלו מעמידה חביב אבל לא מרשים, בטח לא כשהוא עדיין בהרצה.
לאחר שכל זאת נאמר – כמות הפאן שהרכב הזה מספק לך היא פשוט לא הגיונית, אי אפשר להבין את זה בנסיעת מבחן וגם לא ביום-יומיים הראשונים.
סובארו BRZ נותן לך פשוט אין סוף רגעי WTF אם אתה דביל מספיק, ובוא נודה.. לא קנית את הרכב הזה אם אתה לא דביל מספיק.
לפני כמה ימים כתבתי לחברים שלי שחזרתי מרכיבה על ה-BRZ. זה באמת הרכב הכי דומה לאופנוע שיצא לי לנהוג עליו.
הוא גס, הוא כיף, הוא קרוב לריצפה, הוא מושך מבטים. בדיוק כמו האופנוע.
אז מה הם רגעי WTF?
אלה הרגעים שקורה משהו שאתה לא מבין איך הוא קרה, אבל הוא היה מגניב לאללה.
הרגע הזה הטריף לך את המוח, הדליק לך את העיניים והאיר אותם כך שהן כרגע נוצצות וקורנות.
הרגע הזה גרם לך לצרוח ואווווווווווו ולחייך מאוזן אל אוזן.
הרגע הזה היה ממש ממש קרוב להיות רגע של "שיט, מה לעזאזל קרה פה".
הרגע הזה גרם לך לזיעה קרה שאתה מרגיש שזוחלת במורד הגב.
הרגע הזה גורם לך לחשוב לעצמך "מה עשיתי ואיך לעזאזל אני עושה את זה שוב?" ושניה אח"כ אתה מוסיף לעצמך "אבל בזהירות" ועוד שניה אח"כ אתה אומר לעצמך "אני תיכף אנסה, בזהירות" ואז אתה מנסה, אם אתה דביל (ואתה קצת דביל).
החל מאתמול, 19.1.2020, אני בעלים גאה של סובארו BRZ.
זה הרכב שבזכותו החלטתי לכתוב את הבלוג הזה.
(אמירת מסגרת: זו לא פעם ראשונה שאני מנהל בלוג. הקודם שלי היה ״יומנו של האקר״ שהיה פעיל במשך שנים כבלוג הראשון בעברית על האקינג וטכנולוגיה.)
אז אתמול בשעה 12:30 בצהריים הגעתי אל מסירות סובארו ברחוב יגאל אלון בתל אביב וקיבלתי את הרכב החדש שלי.
זה נראה ככה:
לאחר הדרכה קצרה על הרכב, יצאתי אל היום הגשום שחיכה לי, אל כבישים רטובים ואל פקק הזוי ברחוב.
איך הרכב? במילה אחת – וואו. אם מאפשרים כמה מילים אז זה יותר ״מה זה הדבר השונה והמיוחד הזה???״.
בכל מקום שקראתי על הרכב הזה יש את אותם סופרלטיבים. זה ״רכב לנהג״ שאין בו שום פינוק חוץ מהנהיגה עצמה.
המנוע לא חזק, זה לא ״כמה סוגרת״ וגם לא ״0-100 ב-6 שניות או פחות״.
זה רכב מדהים לנהג שיודע לנצל אותו ונהג טוב יכול לשמור על קצב מעולה בכבישים טכניים, תוך כדי ״ואווווו״ ו-״מה לעזאזל זה היה??״ ותוך כדי ״פאקקקק!!!״.
המפתח כאן הוא לא כמה מהיר הרכב אלא כמה טוב הנהג.
לא המהירות אלא הפאן והאדרנלין שהרכב הזה יודע להזריק לך אל העורקים.
קיבלתי את הרכב ומיד פניתי אל איילון דרום, כביש 1, לכיוון כביש 38 והסיבוב הקבוע שלי בנס הרים.
היו תקופות שהסיבוב הזה היה בילוי קבוע של 3 פעמים בשבוע על האופנוע. עם הקופרה עשיתי אותו כמה פעמים והיה ״סתם״. למה? בפוסט אחר.
איילון עמוס, אבל לא פקוק בשעות הצהריים. גם כביש 1 יחסית בסדר ואני מוצא את עצמי בכביש 38 שמוביל אל בית שמש יחסית מהר.
קצת אחרי הכניסה לכביש 38 יש עליה ימינה, כיכר ועוד כיכר ואז ברחוב נחל כסלון יש פניה אל כביש 395 שבו הכיף מתחיל.
הרכב הזה הוא רכב הנעה אחורית, עם 200 כ״ס. כל סיבוב הוא חגיגה. כל פניה ימינה או שמאלה והרכב משחרר בשמחה את הזנב.
הרכב לא מהיר כמו שהיתה הקופרה אבל מבחינת הנאה? אין פה שום תחרות.
הרושם הראשוני שלי הוא שזה רכב מצויין למי שנהנה מנהיגה טכנית ומפרצי אדרנלין כשיש ״הפתעות״ כמו דריפט מקרי או החלקת זנב שובבה וחיננית 🙂
אפקט ״שופוני״? יש. הרכב צעקני יחסית ובולט מאוד. מושך עיניים ואנשים נעצרים לידו.
קטע, זה רק סובארו. אבל יפיופה לגמרי 🙂
סיימתי את הסיבוב לאחר כמה שעות וכ-300 ק״מ של הנאה חזרתי הביתה. בכל זאת יום גשום מאוד, כבישים חלקים, חושך ואני מצונן קשות.
